"מרוב עצים לא רואים את היער" פתגם מוכר, אבל האם חשבתם פעם מדוע? מדוע כאשר מתבוננים איננו רואים את היער כולו? הרי יער מוגדר כקבוצת עצים, הרבה מאוד עצים, אז היכן היער הזה? היכן הוא מתחבא? היער הוא אכן סך העצים שבו, הרבה מאוד עצים אבל הוא גם יותר מכך, הוא הסיפור שכל העצים מספרים ביחד, סיפור שאפשר להבין אותו רק בהתבוננות מעליו, על התמונה כולה. ואז היער הוא לא רק העצים, הוא גם האדמה שממנה הם צומחים, הגובה שאליו הם מגיעים, השטח שאותו הם מקיפים ובעיקר היער הוא הרווחים שבין העצים, רווח שבתוכו אנחנו הולכים וממלאים אותו ברוח היער.
פעם שאלתי תלמידים האם מישהו מהם עשה בדיקת DNA כדי לבדוק ולוודא האם הם באמת שייכים למשפחה שלהם, בדיקה פשוטה רק כדי לגלות ודאות. התגובות היו בין גיחוך לעיקום אף, "איזה מן רעיון מוזר", אמרו אחדים מהם. האמת היא שהיה משהו בדבריהם משום שמשפחה היא מכלול גדול הרבה יותר מבדיקת דם או הוכחה מדעית, משפחה היא סיפור, סיפור של חיבור ובעיקר של אמון.
אמון? מה זה קשור?
ובכן…
אמון הוא ערך שמגדיר את האופן שבו אנחנו מנהלים את מערכות היחסים שלנו. ערך שמתאר את עמדתנו הכוללת כלפי מי שאנחנו פוגשים או כלפי מה שאנחנו מתייחסים אליו. אמון הוא ערך שמספר את הסיפור של התמונה הגדולה, זו שממנה אנחנו מפרשים את כל הנקודות והפרטים הקטנים.
אז מה הוא אמון?
אמון הוא ערך המבטא ביטחון, יציבות ובהירות לכך שכל מה שקרה, קורה או יקרה הוא מדויק, וגם אם לא, הרי בידינו די משאבים כדי להתמודד עם האתגר. אמון הוא ערך המשלים את החלקים החסרים בתמונת החיים הגדולה, ומאפשר התקדמות מתוך בהירות פנימית אם יש חוסר בהירות חיצונית. אמון נוצר מתוך חיבור, ככל שהאמון עמוק יותר כך החיבור חזק יותר, הסימן לחיבור חזק הוא אמון עמוק. אפשר לרכוש אמון, כאשר המבט מתרחב ומתבהר ואפשר גם לאבד אותו כאשר מסתבר שחלקים ממנו נותרו חסרים או שכל מה שחשבנו כתמונה בהירה מתגלה כלא נכון. אמון תלוי בעמדה פנימית יציבה, בביטחון עצמי המאפשר לעמוד במצבים שאינם יציבים. ההפך מאמון הוא חשדנות, צמצום ופחד.
חיים של אמון הם חיים טובים, המאפשרים צמיחה, קשרים בריאים ומיטיבים, והם המפתח לחיים מלאי משמעות. אם נצליח להגביה מבט, להקשיב לסיפור, לשים לב לא רק לפרטים אלא גם לרווחים ולקשרים שביניהם, אני מאמין, נוכל לראות לא רק את העצים אלא, נוכל לראות את היער כולו וליהנות ממנו.